מחכירה לבעלות - הרפורמה ברשות למקרקעי ישראל

 

במאמר זה לביא בפניכם את עיקרי הרפורמה ברשות למקרקעי ישראל אשר משנה את כיוון החשיבה ממצב בו המדינה היא הבעלים של המקרקעין למצב בו האזרח הוא הבעלים. באמצעות משרדנו תוכלו לקבל מידע האם ביתם נכלל בנכסים אשר ניתן לרכוש את הבעלות בהם וכיצד ניתן לעשות זאת.

 

מהו המצב כיום?


הרשות למקרקעי ישראל ("המנהל") היא הגוף האמון על שמירת האדמות במדינה ושיווקן. כיום, בבעלות המנהל מעל ל-93% מכל שטחה של מדינת ישראל. משכך, יכול להיות שנכס מסוים רשום על שם בעליו הפרטיים, אך בפועל הקרקע עצמה נמצאת בבעלות המדינה. המדינה – המנהל, מחכיר את הקרקע לבעלי הנכסים (החכרה- שכירות ארוכת טווח לתקופה של 49 או 99 שנים). במצב זה, כאשר נרצה לעשות שינויים בנכס או למכור אותו, נצטרך לבקש אישור על כל פעולה מהרשות למקרקעי ישראל. אם נרצה לרכוש נכס הצמוד לקרקע כזאת, נצטרך לחתום על חוזה חכירה מול הרשות למקרקעי ישראל. מדובר בהליכים מסורבלים, מסובכים ובירוקרטיים.


ומהי הרפורמה?

זאת מתוך הבנה ששוק הנדל"ן הולך ומתפתח, נעשה דינאמי יותר ויותר ולא משאיר מקום לכבלי הבירוקרטיה. העברת הבעלות היא בחירה של בעלי הנכסים ותינתן האופציה הזאת רק במידה ושולמו מראש כל התשלומים העתידיים להרשות למקרקעי ישראל (הנכס מהוון).

מדובר בשינוי מרחיק לכת אשר מטרתו לפתור שתי בעיות עיקריות:


האחת- הקלה משמעותית על בעלי הנכסים בכל הקשור לקבלת אישורים לפעולות שונות הקשורות בקרקע, וכפועל יוצא מכך עידוד של עסקאות נדל"ן, פיתוח הקרקעות וכדומה. וכמובן- ביטול הצורך לשלם על פעולות אלה.


השנייה- ייעול המנגנון של רשות מקרקעי ישראל, הקטנת תחומי האחריות של המנהל והקטנת העומס שמכביד מאוד על המערכת. כך גם תוכל הרשות למקרקעי ישראל להתמקד במטרות חשובות לא פחות כגון תכנון והקצאה של קרקעות והתאמתן לצורכי המשק.


האם הרפורמה תגרום להעמקת הפערים הכלכליים בחברה?

רוב הקרקעות לא יידרשו בתשלום למנהל על מנת לנכס אותם לבעלים הפרטיים. מדובר בהטבה משמעותית לחוכרים. כל בעל נכס יוכל להשביח את הנכס שלו, מבלי שהיה צריך להעניק תמורה כלשהי בעבור ההשבחה. הבעייתיות עולה כאשר אחד יקבל בעלות על קרקע מסוימת בפריפריה, ואילו אחר יקבל בעלות על קרקע במרכז הארץ, השווה הרבה יותר, למרות ששניהם החלו בנקודת מוצא שווה- כחוכרים. פערים אלה עלולים להעמיק את השבר החברתי- כלכלי שבין מעמד הביניים למעמד הגבוה, לאור העובדה שהרפורמה חלה על סוגי קרקעות וסוגי בנייה (רווית קרקע וצמודת קרקע שאינה עולה על 280 מ"ר), ולא עושה התאמה לאוכלוסיות שונות בחברה.



איך הרפורמה מונעת השתלטות על קרקעות?

על מנת שלא לפגוע באדמות לאומיות ושטחים המיועדים לצורכי ציבור, תשתיות, שטחים צבאיים וכדומה, רוב הרפורמה תחול רק על חלק אשר נמצא בידיי שוכרים פרטיים. גם לאחר יישום הרפורמה, החלק הארי של קרקעות במדינה יישאר בידי קק"ל והרשות למקרקעי ישראל.

מתנגדי הרפורמה טוענים כי שיטה זו עלולה לגרום להפקרת נכסי המדינה ולהשתלטות ע"י זרים או בעלי הון. אך גם לטענה זו נמצא פתרון. בלשכת רישום המקרקעין ניתן לרשום הערה בנסח הטאבו, אשר מגבילה את העברת הקרקע לזרים ללא אישור מועצת מקרקעי ישראל. בנוסף, הבעלות המקסימאלית שאדם אחד יכול לרכוש היא על קרקע שגודלה עד 16 דונמים.


לסיכום, הרפורמה טרם הוחלה מאותם טעמים שבגינם היא נולדה- הבירוקרטיה. אך אין ספק שמדובר בצעד משמעותי לפיתוח שוק הנדל"ן והקלה ביחסים הבלתי אפשריים שבין האזרח למדינה.

משרדנו ישמח לעמוד לרשותכם בברור זכויותיכם לרכישת הבעלות בקרקע ומימושם.

 

 

מאמרים מומלצים בתחום

איך אפשר לחסוך אלפי שקלים בתכנון מס נכון

מה מסוכן ברכישת ״דירה על הנייר״

במה שונה הסכם לרכישת דירה מקבלן?

כיצד ניתן לפנות שוכר שמפר הסכם שכירות?

על מה חייב לשים דגש בחתימה על הסכם לרכישה או מכירת דירה

08-6282884

משרד עורכי דין אסי רובין

08-6282884